ת"א 28363-11-20

תקציר

פסק דין זה עוסק במחלוקת על זכות החזקה והשימוש בחלקת אדמה בשדרות, ששטחה כ-8.5 דונם, המשמשת כיום כבית כנסת. התובעת, עמותה בשם עטרת אסתר, טוענת כי הקרקע הוקצתה להם על ידי עיריית שדרות בשנת 1999 לצורך הקמת מוסדות חינוך וכי הם בנו על הקרקע גני ילדים. עם זאת, בשל הפגיעה בגני הילדים אפשרה העמותה שימוש זמני בקרקע למטרות אחרות, לרבות כבית כנסת. הנתבע, המשמש כרב בית הכנסת, טוען כי יש לו אישור מחבר מועצת העירייה להשתמש בקרקע וכי לתובע אין זכות חוקית בה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי לתובע הייתה זכות חזקה ושימוש במקרקעין, בעוד הנתבע לא הוכיח זכות חוקית בקרקע. בית המשפט קיבל את תביעת הפינוי של התובעת והורה לנתבעת לפנות את הקרקע, תוך שהוא מציין כי הסתמכותה של הנתבעת על היתר של עובד עירייה היא בעייתית. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעות התובע לפיצויים כספיים מחוסר ראיות ופסק לתובע הוצאות משפט ודמי שכירות מהנתבע בסך 18,000 ₪. השופטת גם הביעה צער על כך שהיריבות האישית בין הצדדים מנעה פתרון ידידותי ועודדה אותם להתחשב במציאות החדשה בעירם. לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין כעניין שבדין.