עת"מ 57758-09-11

תקציר

העותרים, בעלי עסקים בכפר כנא, עתרו נגד החלטת המשיבים לשנות את סיווג נכסיהם, שהביאה להעלאת הארנונה שלהם. השאלה הראשונה הייתה האם ההליכים בעניין החלטת המשיבים היו כדין. בית המשפט מצא כי טענות העותרים לא הוגשו כדין, שכן לא הוגשו התנגדויות בכתב, וההתנגדויות בעל פה שהוגשו במהלך ישיבה אינן יכולות להיחשב כהתנגדויות פורמליות. לפיכך, לא ניתן היה להחיל במקרה זה את הסנקציה הקשה של קביעת התנגדויות שהתקבלו שלא נענו במסגרת הזמן הקבועה. הסוגיה השנייה הייתה האם חוקי ההקפאה, הטעונים אישור שרים לשינויים בתעריפי הארנונה, חלים על החלטת המשיבים. בית המשפט קבע כי הדינים אינם חלים על המקרה הנוכחי, שכן הם מתייחסים רק לשינויים בצו הארנונה הכללי, ולא לסיווג נכסים ספציפיים. יתר על כן, המשיבים לא היו כבולים להבטחה כביכול של ראש המועצה לשעבר לשמור על סיווג מסוים, שכן הוא נעדר סמכות להבטיח הבטחה כזו, ומדובר בהחלטה בלתי חוקית שהעדיפה נכסים מסוימים על פני אחרים. גם ההבטחה, גם אם הייתה קיימת, לא הייתה קבועה ולא יכלה לחייב את המועצה ללא הגבלת זמן. לפיכך, קמה למשיבים הזכות לשנות את סיווג נכסי העותרים ללא אישור השרים. לבסוף, מאחר שהעותרים לא טענו כי הסיווג החדש אינו תואם את השימוש בנכסיהם, ונהנו מהסיווג הקודם והשגוי במשך למעלה מעשור, לא ראה בית המשפט עילה להתערב בהחלטת המשיבים. העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.