ע"א 4065/03

תקציר

הערעור הוגש על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ניסיון לאשר תביעה ייצוגית נגד בנק בגין גביית תשלום חודשי שלא כדין מלקוחות עבור שירות ללא הסכמתם. לאחר הגשת הערעור הסכים הבנק להחזיר את העמלות ללקוחות, מה שהוביל את שני הצדדים להסכמה כי הערעור עצמו מיותר. העניין היחיד שנותר לעיונו של בית המשפט היה בקשת המערער לשכר טרחת עורך דין. המערער טען כי האיום הגלום בתביעה הניע את הבנק להחזיר את העמלות, ואילו הבנק טען כי ההחזר נבע מדיונים עם גוף חיצוני, המפקח על הבנקים, שהחלו עוד לפני הגשת התביעה. בית המשפט הכיר בכך שלתביעה עשויה להיות השפעה מסוימת על נכונות הבנק להגיע לפשרה, גם אם זו לא הייתה הסיבה היחידה. בהתחשב באופי ההסדר ובעובדה שהוא הושג עם גורם חיצוני, הכריע בית המשפט לטובת המערערים ופסק להם שכר טרחת עורך דין בסך 200,000 ₪. הערעור לגופו נדחה בהסכמה הדדית, והבנק הסכים לשאת בשכר טרחת עורך הדין.