עת"מ 41470-04-17

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב פרשנותה של הוראת שעה הנוגעת לדיני הבנייה, בפרט בנוגע להוספת שטחי מגורים. העותר, חוכר דורי של חלקת קרקע, ביקש לבנות יחידות דיור נוספות על שטחו. הם הגישו בקשה להקלה מכוח הוראת השעה, המאפשרת תוספות כאלה לפני תחילת בניית הבניין. עם זאת, הן הוועדה המקומית והן ועדת הערר קבעו כי הבנייה כבר החלה, ובכך פסלו את העותר מההקלה. בעתירה נטען כי בוצעו רק עבודות הכנה. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה פרשנות הביטוי "לפני תחילת בניית הבניין" בהוראת השעה. בית המשפט היה צריך לקבוע האם העבודה שנעשתה בנכס היוותה את תחילת הבנייה או הייתה רק הכנה. לאחר בחינת חומר הראיות, קיבל בית המשפט את טענת העותר כי נעשתה עבודת הכנה בלבד. נפסק כי יש לפרש את המונח "תחילת בנייה" באופן רחב וכי יש לראות את עבודות היסודות והחניון בנפרד מבניית קומות מגורים. בעקבות זאת בוטלו החלטות הוועדות, והוועדה המקומית הונחה לבחון מחדש את בקשת העותרת להקלות. בפסק הדין הודגש כי תפקידו של בית המשפט הוא לפרש חקיקה וכי מטרת הוראת השעה היא להגדיל את היצע הדיור. פסק דין זה תורם לגישת צד ההיצע למצוקת הדיור בישראל בכך שהוא מעודד בנייה תוך הקפדה על כך שפרשנויות החוק עולות בקנה אחד עם כוונת המחוקק.