בד"א 73/17

תקציר

פסק הדין דן בערעורו של עורך דין שהורשע בשני סעיפים של התנהגות מקצועית בלתי הולמת: עיכוב העברת פיקדונות לקוחות ואי מתן מענה לפניות לשכת עורכי הדין. האישום הראשון מתייחס להתחייבותה של עורכת הדין להעביר את כספי הלקוחות תוך זמן סביר, דבר שלא עשתה כן במשך שנה וחצי. בעוד שבית המשפט קבע כי היה על עורכת הדין ליידע את לקוחה מוקדם יותר, הוא גם הגיע למסקנה כי אין די ראיות להוכיח כי השיהוי היה מכוון או מזויף, הנדרש להרשעה בשליחת יד בכספי לקוחות. לפיכך, זוכה עורך הדין מאשמה חמורה זו, אך ההרשעה בהעלמת כספי לקוחות נותרה בעינה. האישום השני מתייחס לאי מענה של עורך הדין לפניות לשכת עורכי הדין. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענה זו לא נטענה די הצורך על ידי המתלוננת, ולא ניתנה לעורכת הדין הזדמנות הוגנת להתגונן. בהסכמת המשיב בוטל חיוב זה. למרות הפחתת סעיפי האישום, בית המשפט החליט כי העונש המקורי של שבעה חודשי השעיה יישאר ברובו ללא שינוי, והפחית אותו רק בחודש אחד לשישה חודשים, בשל הזיכוי באישום השני. בית המשפט הדגיש כי יש חשיבות עליונה לשמירה על תקינות ההליך המשפטי וכי העונש בפועל מהווה תגובה מידתית להתנהלותו הפסולה של עורך הדין.