ב"ל 59415-03-17

תקציר

בית הדין קבע כי לא ניתן להכיר בפגיעה בצווארה של התובעת, הכוללת בלטי דיסק ושינויים ניווניים, כפגיעה בעבודה שנגרמה לה במהלך עבודתה במוסד לביטוח לאומי. התובעת, שמילאה תפקידים שונים במכון, לרבות מנהלת המחלקה הסיעודית, טענה כי הפגיעה בצווארה נבעה מעבודת מחשב והקלדה אינטנסיבית, שהיוותה מיקרוטראומה. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענת התובעת כי תפקידה העיקרי היה הקלדה חוזרת ונשנית אינה נתמכת בראיות או עדויות כלשהן. בית הדין הדגיש כי עבודה עם מחשב אינה מצדיקה באופן אוטומטי הכרה בפגיעה בעבודה, ויש לבחון את עוצמתה ומשכו של עבודה זו. במקרה זה, עבודתה של התובעת כללה משימות שונות, לרבות תפקידים ניהוליים ומנהליים, ולא הוגבלה לעבודת מחשב. יתר על כן, משכה הקצר של תקופת המיקרוטראומה הנטענת, יחד עם היעדר ראיות, הביאו את בית המשפט לדחות את התביעה. עוד הודגש בפסק הדין כי בעיות אורתופדיות הן שכיחות ועלולות לנבוע מגורמים שונים שאינם קשורים לעבודה. לתובע הזכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.