ת"א 17549/99

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעה שהוגשה ביום 7.1.2009 בבקשה לבטל פסק דין שניתן ביום 30.6.1963 בעניין בעלות על חלקת אדמה בטמרה. התובעת, שרכשה את החלקה מבעלה בשנת 1961, טענה כי פסק הדין המקורי היה מזויף שכן בעלה לא הודיע לה או לפקיד הפשרה על הסכם המכר. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות להונאה ודחה את התביעה. השופט קבע כי רישום החלקה על שם מדינת ישראל לא הושג במרמה, שכן התובע לא הוכיח קשר סיבתי בין המרמה הנטענת לבין הרישום. יתר על כן, השופט קיבל את הטענה כי היה מעשה של בית המשפט, בהתבסס על ממצא קודם לגבי מצב החלקה, אשר מנע בחינה מחודשת של הסוגיה. בנוסף, חוות דעת המומחה שהוצגה מטעם ההגנה תמכה בטענת המדינה כי השטח המעובד של החלקה קטן משמעותית ממה שטען התובע. נוכח היעדר הוכחת זכותו של התובע במקרקעין ועקרון סופיות פסקי הדין, נדחתה התביעה. התובעים חויבו לשלם למדינת ישראל הוצאות בסך 10,000 ₪.