ת"א 30569-01-22

תקציר

בית המשפט פסק לטובת בקשת התובעת להורות לנתבעת להימנע משימוש בשם החברה הנוכחי שלה, הדומה לשם התובעת באופן מטעה. לדברי בית המשפט, בדיקות הראייה והקול, כמו גם בדיקת סוג הסחורה והלקוחות, תומכים בטענת התובע. פסק הדין מביא בחשבון גם נסיבות נוספות, לרבות העובדה שאחד הדירקטורים של הנתבעת שימש בעבר כבעל מניות וכמנכ"ל של התובעת, דבר המגדיל את הסבירות להטעיה. תוצאות הבדיקה ונסיבותיה מצביעות על כך ששמה של הנתבעת, קבוצת ישראל אירופה, דומה לשמה של התובעת, אירופה ישראל, עד כדי הטעיית הציבור ויצירת בלבול. בית המשפט הדגיש כי זיכרונו של הלקוח הממוצע ניתן לטעות והדמיון בין השמות יוצר סיכון להטעיה. בנוסף, מעורבותו הקודמת של המנהל עם התובעת והחפיפה הגיאוגרפית של פעילותם מחזקים עוד יותר את טענת התובע. ההחלטה מציינת גם את משקלו המצומצם של אישור רשם החברות את שם הנתבע, ודוחה את הטענות בדבר שיהוי בבקשת התובע והיקף הסעד המבוקש. כתוצאה מכך, הורה בית המשפט לנתבעת להימנע משימוש בשמה הנוכחי ובכל שם אחר המכיל את הביטוי "ישראל אירופה" בהקשר של פעילות התחדשות עירונית. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות התובעת, בסך 40,000 ₪, וההחלטה תועבר לרשם החברות להמשך תובענה.