ע"א 9348/09

תקציר

בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור ואישר את ההחלטה להתאים את הריבית החוזית לכ-15% ללא הוספת ריבית פיגורים, בהתאם להוראות סעיפים 5 ו-6 לחוק ההלוואות. לבית המשפט שיקול דעת רחב מכוח סעיף 9 לחוק ההלוואות לשנות את שיעורי הריבית, גם אם הדבר כרוך בשינוי תנאי החוזה, כדי לאזן בין מתן הלוואות חוץ בנקאיות לבין הגנה על הלווים. למרות שסעיף 15 לחוק ההלוואות פוטר הלוואות מעל 25,000 ₪ מסעיפים 5 ו-6, סעיף 9 עדיין מאפשר לבית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ללא קשר לסכום ההלוואה. משמעות הדבר היא כי בית המשפט, בשקלול שיקולים כגון פערי הכוחות בין הצדדים ושיעורי הריבית החוקיים באותה עת, מצא את החלטת בית המשפט המחוזי סבירה ולא ראה הצדקה להתערבות. כעיקרון כללי, בתי משפט לערעורים כמעט ולא מתערבים בשיקול דעתן של ערכאות נמוכות יותר, אלא אם כן לא מתקיימים קריטריונים ספציפיים. בנוסף, הערעור על החלטה שלאחר מתן פסק הדין לא נדון כראוי על ידי המערער, לבו, ולכן בית המשפט לא התייחס לסוגיה זו. לפיכך נדחה הערעור, ולבו חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, כאשר ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי המשנה לנשיא ריבלין והשופטים ג'ובראן ועמית.