בש"פ 3176/19

תקציר

הערעור על מעצרו של המערער נדחה. הטעם העיקרי להחלטה זו הוא שבית המשפט אינו יכול לגבור על שיקול דעתו של בית משפט קמא בהערכת המסוכנות הנשקפת מהמערער, ואין הוא יכול להמיר המלצה שלילית של שירות המבחן בהמלצה חיובית. השופט, במקרה זה, השופט מינץ, העביר את נטל ההוכחה למדינה, דבר שיגביר את נטל המדינה ככל שיחלוף הזמן. הדבר מטיל על שירות המבחן אחריות רבה יותר להצדיק את המשך מעצרו של המערער. עליהם לתת תשובה ברורה בדבר נחיצות מעצרו של המערער, בהתחשב בחזקת החפות ובסכנות הפוטנציאליות הנשקפות ממנו. תשובה זו צריכה לבחון האם מעצר הוא האפשרות היחידה או שמא חלופות, כגון מעצר בית בפיקוח אלקטרוני ואנושי, יכולות להגן במידה מספקת על שלום הציבור, להבטיח את נוכחותו של המערער במשפטו ולמנוע את בריחתו. דיון הארכת המעצר הבא, הצפוי בחודש יוני, יבחן מחדש את רמת המסוכנות של המערער ויבחן אפשרויות. השופט מדגיש כי כל איום משפחתי על המערער אינו רלוונטי להחלטה ואינו יכול להוות את ההצדקה העיקרית למעצר. בשלב זה קבע בית המשפט כי אין לו ברירה אלא לדחות את הערעור, בהתחשב בנסיבות הנוכחיות. החלטה זו התקבלה ביום 15 במאי 2019.