בש"פ 2116/97
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט העליון אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר לעצור את המערער עד תום ההליך הפלילי נגדו. המערער הואשם בגניבת רכב, ביצוע שוד בבנק וניסיון לפגוע בשוטרים כדי להימנע ממעצר. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי קיימות ראיות לכאורה המצדיקות את מעצרו של המערער, בהתבסס על גילוי טביעת אצבעו על עטיפת ניילון של כפפות גומי שנמצאה ברכב המילוט, שתאמה את תיאור כפפות השודדים. בית המשפט העליון הסכים כי די בראיות טביעת האצבע, יחד עם ראיות נסיבתיות אחרות, כדי לבסס עילה לכאורה. בית המשפט דחה את טענת המערער כי ייתכן שהכפפות היו ברכב ללא קשר לשוד, וציין את סמיכות הזמן של השוד וגילוי הרכב. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי סירובו של המערער להסביר כיצד הגיעה טביעת אצבעו ואמירותיו הסותרות החלישו את הגנתו. חומרת העבירה ועברו הפלילי של המערער הביאו אף הם בחשבון את ההחלטה, דחתה את הערעור ואישרה את צו המעצר.
חקיקה מקושרת
בש"פ 2116/97 סרסור שהין נ' מדינת ישראל, עליון (10.4.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.