בש"א 823/05

תקציר

נראה כי פסק דין זה קשור לתיק תעסוקתי מורכב בישראל. המשיב, עובד לשעבר, תבע את תכלס נסיעות ותיירות בע"מ וכן את שני המבקשים, שהיו בעלי החברה, בגין הפרשי פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת על פיטורים, פדיון חופשות, דמי הבראה, שכר ופיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות. אחריות הבעלים התבססה על הרעיון של הרמת מסך ההתאגדות. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק תחילה לטובת המשיב ופסק לו תשלומים שונים, אך המבקשים – שייצגו את עצמם – לא עמדו בדרישות הפרוצדורליות. לאחר שורה של בקשות והחלטות שנמשכו שנתיים, החליט בית המשפט לבטל את פסק הדין הקודם בכפוף לתשלום הוצאות ודמי שכירות בסך 7,000 ₪ על ידי המבקשים בתוך 30 יום. המבקשים לא עמדו במועד זה, ולאחר מספר בקשות והחלטות נוספות, ביקשו הארכת מועד להגשת בקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטת בית המשפט. השופט, לאחר ששקל את נסיבותיו הספציפיות של המקרה ואת העוול הפוטנציאלי שנגרם למבקשים, החליט להאריך את המועד להגשת הבקשה. עם זאת, חויבו המבקשים לשלם את הוצאות המשיב, בסך 2,000 ₪, בתוך 30 יום, או לשאת בהוצאות וריבית נוספות. בהחלטה הודגש כי מעשיהם של המבקשים, אף שנבעו מקריסת עסקיהם, עדיין היו שגויים ואין לעודד כשלים פרוצדורליים. פסק דין זה נועד לאזן בין הצורך בהקפדה פרוצדורלית לבין עשיית צדק, ובסופו של דבר לתת עדיפות לאחרון במקרה חריג זה. יש לציין כי השופט ציטט גם פסיקות קודמות של בית המשפט העליון לתמיכה בהחלטה זו.