ע"פ 8617/23

תקציר

בפסק הדין שניתן ביום 9.7.2024 החליט בית המשפט לערעורים לדחות את הערעור על העונש שהוטל על המערער. בית המשפט הדגיש כי בדרך כלל הוא אינו מתערב בגזרי דין של ערכאות נמוכות יותר, אלא אם נפלה טעות מהותית או חריגה ברורה ממדיניות הענישה שנקבעה. בית המשפט מצא כי מקרה זה אינו עומד באמות מידה חריגות אלה, שכן העונש נמצא הולם את חומרת העבירות שביצע המערער, במיוחד נוכח חומרתן של עבירות נשק, המצדיקות בדרך כלל גישה ענישה מחמירה להרתעה מפני עבירות כאלה בשל הסכנה המשמעותית שלהן לשלום הציבור. בנוסף, העבירות הרבות האחרות של המערער החמירו את חומרת מעשיו. בית המשפט התייחס גם לטענת המערער בדבר עונשי מאסר על תנאי מצטברים, בקובעו כי על פי סעיף 58 לחוק העונשין, עונשי מאסר על תנאי מוגשים בדרך כלל ברצף ועונשי מאסר אחרים, אלא אם כן נרשמו נימוקים לחריגה, שלא היו קיימים במקרה זה. המערערת לא הראתה טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מגישה חקיקתית סטנדרטית זו. לבסוף, הבהיר בית המשפט כי בית המשפט המחוזי לא הטיל עונש חמור יותר בשל החלטת המערער לנהל את משפטו במלואו. לפיכך, הסכימו כל השופטים המעורבים עם פסק דינו של השופט וילנר לדחות את הערעור.