רע"א 3524/22

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתיק משפטי מורכב של מחלוקת על תשלום שיקים והודעה לצד שלישי. התיק עבר מספר שלבים, החל מפסק דין לטובת המשיב בבית משפט השלום בפתח תקווה, וכלה בהצלחה חלקית בערעור בבית המשפט המחוזי מרכז לוד. השלב האחרון הוא בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שנדון באותו בית משפט. הבקשה, שנדונה לפי תקנה 148א, מהווה למעשה ניסיון אחרון לבטל את פסק הדין הקודם. עם זאת, השופט, המפעיל את שיקול דעתו על פי התקנה, מחליט לדחות את הבקשה, בנימוק של היעדר שאלות עקרוניות משמעותיות או עיוות דין פוטנציאלי המצדיק ערעור נוסף. מהחלטה זו משתמע כי פסק דינו המקורי של בית המשפט המחוזי, שאישר חלקית את החלטת בית משפט השלום, עומד בעינו. פסק הדין מדגיש את אופייה של רשות הערעור ואת הרף הגבוה להצלחה, תוך התייחסות למקרים קודמים המחזקים נקודה זו. מאחר שלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות, ודחיית הבקשה מסיימת למעשה את הסכסוך המשפטי.