תו"ב 65092-01-14

תקציר

בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים דחה את בקשתה של הנאשמת תמימי מוחמד קאוד להארכה נוספת של המועד הקובע של צו ההריסה. הצו מתייחס לבנייה בלתי מורשית של כ-100 מ"ר בשכונת ואדי יאסול. החלטת בית המשפט התקבלה מכוח סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, המאפשר הארכה בנסיבות חריגות. השופט, סגן הנשיא אמיר דהן, הדגיש כי מטרתם העיקרית של צווי הריסה היא לטפל בהפרות תכנון ולהגן על האינטרס הציבורי, ולא להטיל ענישה פלילית. הוא התווה את הקווים המנחים לבחינת בקשות מסוג זה, לרבות מדיניות התכנון, שיקולי בטיחות, שלטון החוק והנאת הנאשם מפירות העבירה. השופט דהן ערך איזון בין האינטרס של הפרט לבין האינטרס הציבורי בקיום החוק. הוא מצא כי הנתבע לא הוכיח סיכוי סביר לקבלת היתר בנייה וכי הליך התכנון לא התקדם באופן פעיל. יתר על כן, בית המשפט הביע חשש מפני ההשפעה המצננת של הארכות חוזרות ונשנות על ההתנהגות הנורמטיבית, והפיכת החריג לכלל. קאוד חויב לשלם את הוצאות המדינה, עם זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בירושלים. פסק הדין מחזק את חשיבות השמירה על דיני התכנון ומדגיש כי סעיף 207 אינו תחליף להליכי תכנון תקינים.