ת"א 69784-12-20

תקציר

בית המשפט קבע כי תביעת התובע לזכויות קנייניות על חלקת קרקע נדחית, והוא רשאי להגיש תביעה נפרדת לפיצויים. ערעורה של התובעת נדחה, שכן נמצא כי ההיתר לתפוס את הקרקע העירונית בוטל כדין. בית המשפט הכיר בכך שהתובע רכש את הנכס ביודעו שייתכן שייאלץ לפנות אותו, וכי לא שילם כל תמורה לבעל הקרקע – תחילה המדינה ולאחר מכן לעירייה – בגין עיסוקו. עוד צוין כי העירייה לא הסכימה לעיסוקו ודרשה את פינויו זמן קצר לאחר הגשת הבקשה. הקריטריונים לפיצוי מבוסס צדק לא התקיימו במקרה זה. יתר על כן, מאחר שהעירייה תכננה לסלול כביש על הקרקע, היא לא תיהנה מכל שיפור שיבצע התובע. גם טענות התובעת לאפליה ביחס לפיצויים נדחו. תביעתה הנגדית של העירייה לקיזוז דמי שכירות שנתיים לא נדונה, שכן התביעה העיקרית נדחתה. בסופו של דבר נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבע 30,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בתוך 30 יום.