ע"א 213/77
פסק-דין עליון
תקציר
במחלוקת על תשלומי מזונות בעקבות גירושין של בני זוג, דחה בית המשפט המחוזי את תביעת האישה המערערת למזונות מבעלה, והעביר את תביעתה למזונות בנותיהם לבית הדין הרבני. האישה ערערה על החלטה זו לבית המשפט העליון, שקיבל חלקית את ערעורה. באשר לתביעת המזונות, קבע בית המשפט העליון כי הימנעותו של הבעל מלציין בתביעת הגירושין סכום כלשהו שהוא מוכן לשלם כמזונות, יחד עם בקשתו לפטור אותו מחובת מזונות, משמעה שתביעתו אינה אמיתית. בית הדין מצא כי הבעל לא הראה עילה סבירה לפטור אותו מחובתו לשלם מזונות, מה גם שהוא עצמו ניהל רומן. לפיכך, דחייתו של בית המשפט המחוזי את תביעת האישה מחוסר סמכות הייתה שגויה, והתיק הוחזר לדיון בבית המשפט המחוזי. בסוגיית משמורת הילדים קבע בית המשפט העליון כי העניין קשור באופן אינהרנטי לתביעת הגירושין, ומאחר שהאישה לא הוכיחה את חוסר כנותה של תביעת הגירושין של הבעל, החלטת בית המשפט המחוזי להעביר את הנושא לבית הדין הרבני התקבלה. בפסק הדין הודגש כי זכותו של הבעל לתביעת גירושין ולחיוב מזונות בבית הדין הרבני לא נפגעה בשל יחסיו המקבילים מחוץ לנישואין, אך במקרה זה לא הייתה כנה.
ע"א 213/77 דליה פיינברג נ' יעקב פיינברג, עליון (13.10.1977)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.