ע"א 504/86

תקציר

הערעור מערער על דחיית ערעור של בית המשפט המחוזי על החלטת גובה מכס. האחרון דרש תשלום מס קניה על מכשירים אלקטרוניים מיובאים. המערערת טענה כי המכשירים סווגו באופן שגוי וכי לא חויב במס רכישה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה משום שהמערערת לא פעלה לפי נוהל המחאה הקבוע בסעיף 154 לפקודת המכס. סעיף זה מחייב את הבעלים לשלם תחילה את המס השנוי במחלוקת ולאחר מכן להגיש תביעה כדי להשיבו. המערערת טענה כי הליך זה אינו מחייב במקרה זה. בית המשפט העליון הסכים לדון בערעור משום שבית המשפט המחוזי לא נימק כראוי את נימוקיו לקבלת בקשתו המאוחרת של המשיב לדחייה. בית המשפט קבע כי בעוד שתיאורטית היה מקום לדחות את הבקשה משיקולים פרוצדורליים, הפוטנציאל לעיוות דין חמור מהווה "סיבה מיוחדת" לסטות מההליך. עם זאת, סטייה זו אינה מוצדקת במקרה זה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבטל אפוא, והתיק מועבר לדיון לגופו. המשיב יישא בהוצאות המערערת ובשכר טרחת עורך דין. השופט י' בך נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים ד' לוין וי' קדמי.