הע"ז 43073-03-15

תקציר

בפסק הדין מיום 4.7.16 בחן בית המשפט האם ההחלטה להעמיד לדין את הנתבעים בגין העסקת עובדים זרים ללא ההיתרים הנדרשים הייתה מוצדקת במקום הטלת קנסות מנהליים בלבד. הנחת היסוד היא כי שיקול דעת זה מצוי בסמכותו של התובע ויש לחקור אותו רק אם הופעל באופן בלתי רציונלי, שרירותי או בניגוד לצדק הטבעי. חוק העבירות המינהליות מעניק לרשויות האכיפה אפשרויות מלבד העמדה לדין, ומאפשר הטלת קנסות מינהליים; עם זאת, החוק מתיר הגשת כתבי אישום רשמיים כאשר הדבר מוצדק, בהתאם להנחיות ספציפיות שקבע היועץ המשפטי לממשלה. הנחיות אלה מציעות כי ניתן להצדיק הגשת כתב אישום אם קנסות מנהליים אינם מרתיעים עבירות חוזרות, אם קנסות קודמים לא שולמו, או אם העבירות חמורות במיוחד. במקרה זה, הנושא הרחב של העסקה בלתי חוקית של עובדים זרים נחשב לדאגה לאומית רצינית. כדי להילחם בכך ננקטה מדיניות מחמירה, לרבות פתיחת הליכים פליליים נגד מעסיקים. בית המשפט, לאחר בדיקה, מצא את החלטת התביעה להגיש כתבי אישום נגד הנאשמים בגין העסקת שלושה עובדים זרים ללא היתר שלא כדין סבירה. קנסות קודמים הוטלו על הנאשמים בגין עבירות דומות, בהתאם להנחיות התביעה. בית המשפט דחה את בקשת הנאשמים לבטל את כתב האישום, וקבע כי יש להתייחס לטענות ולענייני הראיות בשלב המשפט. הנאשמים הונחו להגיש תגובה מפורטת לכתב האישום עד ליום 17.7.16, כאשר התיק יעבור לדיוני הוכחות במידה ולא יעמדו בדרישות. ההחלטה מדגישה את המדיניות הרחבה יותר לטיפול בסוגיה המערכתית של העסקה בלתי חוקית, ומחזקת את המעבר לצעדים משפטיים חמורים יותר נגד מפרי חוק חוזרים, מבלי להוזיל מראש אמצעי ענישה פחותים כמו קנסות מנהליים. פסק הדין ניתן על ידי בית המשפט בהיעדרם של שני הצדדים ונמסר באמצעות הודעה בכתב.