ב"ל 10337-10-20

תקציר

התובעת, גב' נדרה נסור חוריה, רוקחת במקצועה, הגישה תביעה נגד הנתבעת, המוסד לביטוח לאומי, בדרישה לפיצוי בגין פגיעות שנגרמו לכאורה בעבודה. הנתבעת דחתה את טענתה, מה שהוביל למחלוקת שנפתרה בדיון. התובעת טענה כי עבודתה כללה תנועות חוזרות ונשנות הגורמות למיקרוטראומה, המובילות לכאבי גב וצוואר, כאבי רגליים וכאבי ידיים/תסמונת CTS. הנתבע הכחיש טענות אלה. השופטים שמעו את עדותה של התובעת ובחנו את תצהירה וראיות נוספות. הם הגיעו למסקנה כי עבודתה של התובעת הייתה מגוונת, וכללה פעולות רבות ושונות אשר השפיעו על חלקים שונים בגופה. הם מצאו שזה בלתי מתקבל על הדעת שתנועות חוזרות ישפיעו על כל כך הרבה אזורים שונים בו זמנית. תיאורה של התובעת את עבודתה בבתי מרקחת שונים לאורך השנים לא הוכיח די הצורך תנועות חוזרות ונשנות כנדרש בתורת המיקרוטראומה. בתקופה שבין 1988 ל-1994 לא הצליח התובע לספק תשתית עובדתית למיקרוטראומה, במיוחד בכל הנוגע לפירוק וסידורן של קופסאות תרופות, אשר השופטים ראו בהן תנועות מגוונות שאינן יכולות לתמוך בטענת מיקרוטראומה. גם באשר לעבודתה במכבי שירותי בריאות, היו משימותיה של התובעת מגוונות, לרבות קבלת לקוחות, הקלדה במחשב, איסוף תרופות ופריקת סחורות. משימות אלה לא בוצעו ברציפות או לאורך תקופה משמעותית, והשופטים ראו בהן פעילות רגילה במקום העבודה. השופטים לא השתכנעו מטיעוניה של התובעת לגבי התדירות, האופי וההשפעה של תנועותיה. הם ציטטו פסיקה התומכת בטענה כי תנועות מגוונות אינן מהוות מיקרוטראומה, והתובעת לא בודדה פעולות ספציפיות לתמיכה בטענתה. בנוסף, תיאורה של התובעת לגבי הרמה ופריקה של סחורה היה מעורפל, והיא לא הבהירה את ההשפעה על גופה או על המשקולות הכרוכות בכך. השופטים קיבלו את טענת הנתבע כי אין די במעשים המתוארים כדי להצדיק טענת מיקרוטראומה, במיוחד בהתחשב בתדירות הנמוכה ובמשקלים הלא משמעותיים הכרוכים בכך. השופטים הדגישו כי התובעת לא ביססה תשתית עובדתית למיקרוטראומה ביחס לפציעותיה הנטענות בגב, בצוואר, ברגליה ובידיה. לפיכך, הם פסקו לטובת הנתבעת, ודחו את התביעה ללא מינוי מומחה רפואי. ההחלטה לא כללה צו הוצאות, וכל צד יכול היה לערער בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.