עמ"ש 55399-01-22

תקציר

לאחר שאישר את הסכמת הצדדים להסכם קודם, התייחס בית המשפט למספר סוגיות מרכזיות בפסק דין זה. ראשית, פורטו ההתחשבנות הכספית בין השותפים לשעבר בנוגע למכירת חברותיהם בחו"ל, תוך התחשבות בחלקה של האישה ב-SSSS ובביטולי העיקולים הנדרשים. שנית, פירוק הבעלות המשותפת בביתם התבקש להתבצע באמצעות מכירה מפוקחת לכל המרבה במחיר, תוך מתן הוראות לפרסום, הצעות מחיר וחלוקה שווה של התמורה לאחר פינוי הוצאות שונות. יש לציין כי בית המשפט דחה את פסק דינו של בית משפט קמא הקושר בין רכישת הבית על ידי האישה לבין תשלום דמי שימוש, ותחת זאת הורה כי פירוק השיתוף יתבסס על שוויו הנוכחי של הבית בעת המימוש. דמי השימוש החודשיים נקבעו על 6,500 שקל, כאשר האישה נדרשה לשלם לגבר 3,250 שקל בחודש עבור השימוש שלה בחלקו. באשר למועד בו הפך הגבר זכאי לקבל דמי שימוש מהאישה, שקל בית המשפט בכובד ראש שלוש אפשרויות: המועד הקובע, מועד הגשת התביעה ומועד הגירושין. בית המשפט חלק על בחירתו של בית משפט קמא באפשרות השנייה ותחת זאת החליט כי מועד הגשת התביעה, 31.7.2018, צריך להיות מועד תחילתה של זכותו של האיש לדמי שימוש. השופטים נימקו זאת בכך שתאריך זה מצביע בבירור על חוסר יכולתו של הגבר להמשיך להתגורר באותו בית עם האישה, ולכן הוא מהווה נקודת התייחסות הולמת יותר ממועד הגירושין הפורמלי. מלבד שינויים אלה, יתר פסק דינו של בית משפט קמא נותר על כנו. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והערבות שהופקדה על ידי המערערת הייתה אמורה להיות מוחחזרת. פסק הדין יכול להתפרסם בעילום שם כדי להגן על זהות הצדדים המעורבים.