ע"פ 3967/91
פסק-דין עליון
תקציר
המערערת, שעבדה כקופאית בסניף בנק הדואר, הורשעה בבית המשפט המחוזי בעבירה של גניבה בידי עובד ציבור ונגזרו עליה שישה חודשי מאסר בפועל, על סמך הודאתה כי גנבה סכומי כסף שונים מהקופה. היא ערערה על ההרשעה וטענה כי הודאתה לא הייתה "חופשית ומרצון", כנדרש בחוק, אלא ניתנה "תחת לחץ" כדי להימנע ממעצר. בית המשפט העליון קבע כי אמנם ההודאה קבילה מאחר שלא נבעה מלחץ חיצוני, אך משקלה נפגע בשל לחץ פנימי. יתר על כן, הנסיבות לא תמכו בהודאה. המאזנים היומיים והדוחות הרב-שנתיים שהצביעו על גירעונות באוצר לא הספיקו כדי לאשש את ההודאה, מה גם שהקופה הייתה נגישה לאחרים. השופטים הסכימו כי יש לקבל את הערעור, ולא ניתן לבסס את ההרשעה רק על ההודאה. עוד ציין השופט נתניהו כי אי סדרים בסניף ואי ציות להנחיות הקלו על המערער לגנוב ללא גילוי. לפיכך התקבל הערעור, והמערער זוכה מכל אשמה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 3967/91 שמחה בת אברהם מזון נ' מדינת ישראל, עליון (10.5.1992)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.