ע"א 5072/19

תקציר

במאבק משפטי ממושך בתחום המס ערערו המערערים - שתי חברות המפעילות מסעדות ושירותי אירועים בחדרה - וכן בעלי מניות פרטיים, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה שאישר את שומות המס של המשיב לשנים 2009-2012. ההערכות היו גבוהות משמעותית מהסכומים עליהם הצהירו החברות ובעלי המניות, בעיקר בשל אי התאמות שנמצאו במהלך הביקורת. הביקורת חשפה אחוז גבוה של חומרי גלם שדווחו, אי סדרים כספיים, עסקאות לא מתועדות ומניפולציה של הכנסות כדי להימנע מתשלום מס. לגופו של עניין, טענו המערערים כי שומות המס לשנת 2009 הוצאו מעבר למסגרת הזמן החוקית, טענו לייחוס משיכה פרטית לא מדויק והתנגדו לזקיפת הכנסות מדיבידנד. כן חלקו על הלגיטימיות של סיווגי דמי הניהול ועל הליך הביקורת של המשיב, וטענו לשלילת הליך הוגן, במיוחד למערערת מס' 5 המנוחה. חוות הדעת השיפוטית הבהירה כי על המערערים מוטל הנטל להפריך את נכונות השומה, דרישה שלא עמדו בה עקב הודאתם באי התאמות בתביעות קודמות והיעדרותם מעדויות בית המשפט. בית המשפט נתן תוקף לשימוש שעשה המשיב בראיות מנהליות כדי להצדיק פסילת רשומות ודחה את הערעור, אם כי מתח ביקורת על חסרונותיו הפרוצדורליים של המשיב. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את הצורך בהנהלת חשבונות מדויקת לצורך ביקורת מס נאותה, כמו במקרה זה בו טענות המערערים בתביעות אזרחיות הצדיקו עוד יותר את פסילת הספרים. עם זאת, היא הכירה בטיפול מינהלי לא תקין, שהוביל להוצאות מתונות שנפסקו למערערים.