רע"פ 6173/12

תקציר

התיק עוסק בערעור על פסק דין שהרשיע את המבקש בגרימת מוות ברשלנות ואי מתן זכות קדימה במעבר חצייה, מה שהוביל למותו של הולך רגל. בית משפט השלום הרשיע את המבקש על סמך הסדר טיעון וגזר עליו חמישה חודשי מאסר בפועל, שבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ועשר שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי, אך פסק הדין אושר, ושופט אחד התנגד לו. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, תוך ציון נסיבות אישיות ומשפחתיות חריגות והעלאת שאלות משפטיות. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי אין בה כדי להצדיק ערעור נוסף. בית המשפט הדגיש את הכלל לפיו טענות בדבר חומרת העונש לבדן אינן עילה למתן רשות ערעור. בית המשפט קבע כי העונש שהוטל היה סביר ותואם את מדיניות הענישה, ונסיבותיו האישיות של המבקש לא היו חריגות דיין כדי להצדיק התערבות. בנוסף, בית המשפט לא מצא טעם בשאלות המשפטיות שהועלו, שכן הן לא התייחסו לפרטי המקרה, כאשר הרשלנות לא הייתה ברף הנמוך. המבקש חויב לרצות את העונש כפי שנפסק במקור.