סע"ש 47764-07-20

תקציר

החברה הנתבעת עברה רפורמה שכללה שינויים מבניים ופיטורי עובדים. התובע, עובד החברה שלא היה מוגן בהסכם קיבוצי, הועבר מתפקידו כמנהל אזור ללא שימוע או תיעוד כלשהו של ההחלטה. החברה לא מינתה אותו לתפקיד חדש של מנהל אזורי, בטענה שניתנה עדיפות לעובדי ההסכם הקיבוצי. עם זאת, החברה לא פעלה בהתאם להליך הוגן, וההחלטה לא התבססה על קריטריונים שנקבעו. החברה גם לא שקלה את נסיבותיו האישיות של התובע, לרבות קרבתו לפרישה. החברה ניסתה למצוא לתובע תפקיד חלופי, אך ניסיונות אלה לא צלחו. לאחר מכן הוצעה לתובע משרה ככלכלן בירושלים, שידע שאינה מתאימה, והוא הסכים. החברה לא סיפקה לו תקופת מבחן ולא סייעה לו להסתגל לתפקיד החדש. העסקתו ככלכלן הופסקה ללא שימוע, והוא הוזמן להשתתף במכרזים לתפקידים, אך רק בתנאי שלא יועסק על פי הסכם קיבוצי. בית המשפט מצא כי התנהלות החברה כלפי התובע לאורך כל הליך הרפורמה נעדרה תום לב. תביעתו של התובע לאפליה בשכר נדחתה מאחר שפיטוריו לא היו קשורים לגיל. עם זאת, בית המשפט פסק לו פיצוי בסך 147,973 ש"ח בגין אובדן השתכרות עקב פיטורים שלא כדין, בהתחשב בנסיבותיו האישיות ובמחדלי החברה. הסכום הופחת על ידי דמי אבטלה והכנסות אחרות בתקופה זו. כמו כן חויבה החברה לשלם לתובע 2,000 ש"ח הוצאות משפט ו-13,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין.