ת"א 2376/04

תקציר

המחלוקת היא על הבעלות על שני שטחים במגרש 187, לשעבר מגרש 42, בגוש 6105, הממוקם ברחוב הירקון 37 באזור התעשייה בני ברק. התובעים ושני הנתבעים הינם בעלים משותפים של מגרש 187. המחלוקת התעוררה בשל פער בין שטח המגרש שנרכש ממינהל מקרקעי ישראל לבין השטח שנרשם לאחר סיום הליכי הפרצלציה. הנתבעים טוענים כי הם מחזיקים בשטחים שבמחלוקת מאז רכישת המגרש וכי תביעת התובעים קצובה בזמן. עוד הם טוענים כי שורש המחלוקת נעוץ בטעותה של רמ"י בהליך הפרצלציה בשנת 1987 עת נרשמו החלקות. לפיכך, הם הגישו הודעת צד ג' נגד רמ"י. בית המשפט הורה לכלול את רמ"י בנוהל. השופט פסק לטובת התובעים לאחר שמצא כי טענות הנתבעים אינן מתיישבות עם המסקנה העובדתית של ההליך. השופט קבע כי הנאשמים לא הוכיחו את גרסתם לאירועים וכי הם החזיקו בשטחים שבמחלוקת שלא כדין. יתר על כן, הנתבעים לא הוכיחו את טענתם לבעלות על השטחים באמצעות החזקה שלילית. השופטת דחתה גם את הודעת הצד השלישי נגד רמ"י, שכן הנתבעים לא פעלו לרישום זכויותיהם ולא תבעו החזרים מרמ"י בגין השטח המצומצם של חלקתם. התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2 התקבלה. השטחים שסומנו כ-21 ו-26 בשרטוט הבית המשותף הוכרזו כשטחים משותפים השייכים לבעלי חלקות משנה 1-15 בחלקה א'. הנתבעים 1 ו-2 חויבו לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחה, כל אחד בסך כולל של 15,000 ₪. הודעת הצד השלישי נגד רמ"י נדחתה מבלי להורות על הוצאות.