ת"א 26901-12-12

תקציר

התובעים, בעלי חנויות במרכז השלום הישן, טענו כי יש לרשום שטחים מסוימים כרכוש משותף ולא כרכושם הבלעדי של הנתבעים. השטחים המדוברים כוללים את רחבת הכניסה הראשית למרכז, הרחבה הסמוכה לחנויות 210 ו-224, מסדרון הצמוד למספר חנויות, נציגויות מרכז השלום הישן, המקלט, השירותים, חדר המכונות של המיזוג, חדר השנאים וחדר החשמל. עוד ביקשו התובעים כי הבניין יירשם כבית משותף וכי זכויות החכירה שלהם יירשמו במרשם הבתים המשותפים. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה בשל התיישנות, חוסר שפיות התובעים ושיהוי. עם זאת, השופט דחה טענות אלה ופסק לטובת התובעים ברוב הסעיפים. נקבע כי רחבת הכניסה למרכז, המקלט, השירותים, הרחבה העליונה התוחמת בקונסטרוקציה, המסדרון, המעברים הפנימיים, המדרגות, חדר החשמל וחדר המכונות למיזוג אכן הינם נכסים משותפים. עוד קבעה השופטת כי החניון הינו רכושם המשותף של כל בעלי הנכסים במבנה המשולב, ואינו בלעדי לנתבעים, כפי שטענו. מנגד, נמצא כי החדרים המשמשים את הנציגויות וזכויות הבנייה נמכרו כדין לנתבעים ואינם רכוש משותף. השופט הורה לנתבעת מס' 1 לרשום את מרכז השלום הישן כבית משותף ואת זכויות החכירה של התובעים במרשם הבתים המשותפים. בנוסף, חויב הנתבע מס' 1 לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪, ואילו הנתבעים 2 ו-5 חויבו לשלם 10,000 ₪. גם הודעת הצד השלישי נדחתה, והצדדים שהגישו אותה חויבו לשלם לצד השלישי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.