ע"מ 61925-12-18

תקציר

עניינה של התביעה נסוב סביב סוכנות ביטוח, המערערת, אשר יצרה שותפות בלתי רשומה עם סוכן ביטוח אחר, תומר תשובה, בין השנים 1999 ל-2006. השותפות, אופקים תשובה, עסקה בביטוח אלמנטרי, והצדדים סיכמו על חלוקת עמלות. בשנת 2006 הפסיקה תשובה את השותפות והמערערת הגישה תביעה לפירוק שותפות והנהלת חשבונות. בית המשפט פסק לטובת המערערים והורה לתשובה לשלם להם סך של 1,365,651 ₪, כפי שעשה בשנת 2014. עם זאת, המערערת לא דיווחה על סכום זה למס ערך מוסף וטענה כי הוא אינו חייב במע"מ. המשיב, הממונה על מס ערך מוסף תל אביב-מרכז, טען אחרת והעריך את המערערת במע"מ בסך 290,075 ₪. השופט סוקר בהרחבה את תולדות השותפות, התביעה וההליכים האזרחיים. מסקנתם היא כי הקבלה ששולמה למערערת אכן הייתה חייבת במע"מ. השופטת מדגישה כי התקבול לא נבע מהתחשבנות העבר אלא ייצג את חלקה של המערערת בשכר הטרחה העתידי של השותפות, שנבע מהערכת שווי תיקי הביטוח בעת הפירוק. לפיכך, מדובר בעסקה החייבת במע"מ. בנוסף, דוחה השופטת את טענות המערערת בדבר כפל מס וניכוי מס תשומות, וקובעת כי יש להפנות טענות אלה כלפי פקיד השומה. גם בקשת המערערת למחוק חלקים מסיכומי המשיב בעילה של הרחבת החזית נדחתה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 40,000 ₪.