ת"פ 28838-12-14

תקציר

הנאשם הואשם בכך שנהג ברכב בחוף הים, בניגוד לחוק איסור נהיגה בחוף. ראיית התביעה הייתה עדותו של מפקח עמית רדוני, שטען כי רכבו של הנאשם חנה במים במשך כ-40 דקות. הנאשם סתר את עצמו מספר פעמים במהלך עדותו, וטען תחילה כי ייתכן שהרכב אינו שלו, לאחר מכן כי חנה לזמן קצר ולאחר מכן כי חנה זמן רב עקב תקלה באופנוע ים. עוד טען כי השטח המדובר נועד לפריקת כלי שיט ואין איסור נסיעה בו. עם זאת, המפקח רדוני העיד כי השערים לאזור זה היו נעולים בדרך כלל ונפתחו רק כאשר החוף הוכרז כנגיש, והוא לא ידע מה מצב השערים ביום המדובר. השופט מצא את עדותו של מפקח רדוני אמינה והעדיף אותה על פני עדותו של הנאשם. הם הגיעו למסקנה כי התביעה הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם החנה את רכבו במים במשך תקופה ממושכת, בניגוד לחוק. השופט דחה גם את טענות הנאשם להגנת הצדק וטענה של מה בכך. לפיכך, הורשע הנאשם בעבירה וצפוי לו גזר דין. לצורך מתן גזר הדין התייחס השופט לעברו הפלילי הנקי של הנאשם, לנסיבות העבירה ולעובדה שבזבז זמן ומשאבים שיפוטיים בהעלאת טיעונים מקדמיים והכחשת האישומים. בעקבות זאת גזר השופט על הנאשם קנס של 2,500 ש"ח או 25 ימי מאסר, שישולמו בחמישה תשלומים חודשיים, והתחייבות כספית של 6,000 שקל לשלוש שנים להימנע מביצוע העבירה. השופט גם העניק לנאשם זכות ערעור על פסק הדין בתוך 45 יום בבית המשפט המחוזי.