תא"מ 19275-01-16

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובע כי על הנתבעים לכבד את ערבותם לפירעון שטר חוב. הערבות, שהבטיחה את התחייבויות השוכרים על פי הסכם שכירות, חלה לא רק על תקופת השכירות המקורית אלא גם על תקופות השכירות שלאחר מכן. הדבר נתמך בנסיבות החתימה על שטר הערבות, ובראשן כתב ערבות נפרד חתום על ידי הנתבעים. הנתבעים לא הציגו גרסה מפורטת של הערבות ולא הפריכו את טענות התובע ביעילות. הם גם שינו את הגנתם במהלך המשפט, דבר שלא התאפשר. התובעת לא נדרשה להגיש תשובה לכתב ההגנה של הנתבעים, שכן לא היו בו טענות מפתיעות הקשורות לכתב הערבות. יתר על כן, הנתבעים לא הצליחו להפריך את חזקת התמורה או להציג הגנה תקפה לטענת הערבות. בנוסף, הסכום הנתבע בשטר החוב, שכלל דמי שכירות שלא שולמו, פיצויים ופיצויים מוסכמים, לא היה שנוי במחלוקת על ידי הנתבעים. בעקבות זאת פסקה השופטת לטובת התובעת ופסקה לה שכר טרחת עורך דין, הוצאות משפט והוצאות נוספות. במידה והשוכר לא ישלם את הסכום הנקוב בפסק הדין בתוך 30 יום, ייפתחו הליכי הוצאה לפועל. לנאשמים זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 45 יום.