ע"א 286/55

תקציר

בית המשפט העליון פסק במקרה של גרימת מוות ברשלנות כתוצאה מתאונת עבודה, וקבע את אחריותם ורשלנותם של הצדדים המעורבים. בית המשפט אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומצא כי המערער, נהג משאית, התרשל בכך שלא נקט אמצעי זהירות סבירים לביטחונו של המנוח, שסייע לו בהצמדת נגרר לרכבו. בית המשפט ייחס למנוח 25% רשלנות תורמת בגין אי נקיטת זהירות. באשר להערכת הנזקים, נקט בית המשפט בנטייה הכללית שלא להתערב בפסיקת הפיצויים של בית המשפט המחוזי, למעט התאמות קלות. בית המשפט קיבל את שיטת החישוב בה נהג בית המשפט המחוזי, אשר הביא בחשבון את אובדן הכנסתו של המנוח ואת תוחלת החיים של התלויים, תוך ניכוי הוצאות אישיות ואפשרות להינשא מחדש לאלמנה. עם זאת, בית המשפט קבע כי הכנסותיה העתידיות הפוטנציאליות של האלמנה אינן שיקול לגיטימי בקביעת הפיצוי. פסק הדין התייחס גם לסוגיית הוצאות המשפט, הורה למערערים לשאת בהוצאותיהם ולפסוק למשיבים שכר טרחת עורך דין.