רמ"ש 32471-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי: רמ"ש 32471-12-25 ס.ז. ואח' נ' א.ז. ואח' - בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת** **רקע והצגת הסוגיה המשפטית** פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (להלן: "בית המשפט קמא") לדחות בקשה לתיקון כתבי טענות. הסכסוך נסוב על זכויות במקרקעין ובעסק משפחתי, כאשר המבקשת (האם) טענה במקור כי חתימתה זויפה על מסמכים מהותיים המשפיעים על העברת זכויותיה. בהמשך, בעקבות חוות דעת מומחה, ביקשה לתקן את טענותיה ולטעון כי אינה בטוחה אם חתימתה זויפה או שחתמה מתוך הטעיה ותרמית. כמו כן, ביקשה המבקשת להגדיל את סכום התביעה הכספית. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **סמכות ערכאת הערעור להתערב בהחלטות ביניים:** בית המשפט המחוזי הדגיש כי על פי סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ערכאת הערעור לא מתערבת בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים בהם הימנעות מהתערבות עלולה להסב נזק בלתי הפיך או להוביל להליך מיותר או שגוי. עמד בית המשפט על כך שהחלטות הנוגעות לסדרי דין וניהול ההליך מסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור תיטה להתערב רק במקרים חריגים, כגון החלטה שאינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות מהותיות. 2. **שיקול דעת הערכאה הדיונית בתיקון כתבי טענות:** בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת בית המשפט קמא לפיה הגישה לתיקון כתבי טענות, אף שהיא ליברלית, אינה אוטומטית. הוא הפנה לתקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המצדיקה בדיקה קפדנית יותר של בקשות תיקון. נקבע כי החלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ואין להתערב בה אלא במקרים חריגים. 3. **תום לב והתנהלות אופורטוניסטית:** עקרון מרכזי שהנחה את ההחלטה הוא שאלת תום הלב של מבקש התיקון. בית המשפט קמא ובית המשפט המחוזי כאחד קבעו כי בקשת התיקון במקרה זה הינה בעלת אופי אופורטוניסטי ואינה עולה בקנה אחד עם עקרונות תום הלב. השינוי המהותי בגרסה העובדתית, לאחר הגשת חוות דעת מומחה שסתרה את הטענה המקורית, נתפס כניסיון לשנות אסטרטגיה בעקבות כישלון עילת התביעה המקורית. 4. **סתירה עובדתית בין טענות:** בית המשפט הדגיש כי לא מדובר בהרחבה או התאמה של טענה קיימת, אלא בהעלאת טענה עובדתית חדשה העומדת בסתירה מוחלטת לטענה הקודמת. בעוד שהטענה המקורית הייתה "זיוף חתימה", הטענה החדשה היא "חתימה מתוך הטעיה ותרמית" או אי-ודאות לגבי החתימה. קביעה זו חשובה במיוחד לאור הלכת הפסיקה (כפי שהובאה בת"א (ת"א) 50628-07-12) לפיה יש טעם לפגם בהעלאת טענות עובדתיות חלופיות שאינן מתיישבות זו עם זו. 5. **עיתוי הגשת הבקשה והשיהוי:** בית המשפט קמא ובית המשפט המחוזי שמו דגש על העיתוי המאוחר של הגשת הבקשה לתיקון, אשר הוגשה כארבע שנים לאחר הגשת התביעה, ובסמוך להגשת חוות דעת מומחה. הדבר נתפס כפגיעה בהגנת המשיבים, אשר נערכו לדיון בטענת הזיוף לאורך שנים, ועלול להאריך ולסרבל את ההליך. 6. **האיזון בין האינטרסים של בעלי הדין לאינטרס הציבורי:** בית המשפט המחוזי הדגיש את תכליותיהן הרחבות של תקנות סדר הדין האזרחי, ובפרט תקנה 5, הדורשת מבית המשפט לאזן בין האינטרס של בעלי הדין לבין האינטרס הציבורי (דיון צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבים, מניעת שימוש לרעה בהליך). בקשת התיקון, בשלב זה, נתפסה כמנוגדת לאינטרס הציבורי בשל השלכותיה על יעילות ההליך ועלולותיה להאריכו. 7. **חקר האמת מול הגינות הדיון:** המבקשים טענו כי אי-התרת התיקון תפגע בהגינות הדיון ובחתירה לחקר האמת. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו וקבע כי דווקא התרת התיקון בשלב זה, לאור חוסר העקביות בגרסאות, היא זו שעלולה לפגוע בהגינות הדיון ובערך אמירת האמת. 8. **תצהיר ככתב טענות בבית המשפט לענייני משפחה:** בהתאם לתקנה 16 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, כתב טענות בבית משפט זה מהווה תצהיר. מכאן, הצורך בהסבר מניח את הדעת מדוע יש לקבל טענה חדשה, כאשר במקור הוצהרו עובדות סותרות. 9. **התנהלות בעלי דין:** בית המשפט התייחס גם להתנהלות הצדדים, לרבות השיהוי הנטען מצד המשיבים באי-שיתוף פעולה עם מומחים. עם זאת, לאור הפגם המהותי בהתנהלות המבקשים, השיהוי הנטען מולם ואי-ההסבר המניח את הדעת לשינוי הגרסה, נדחתה הבקשה. **חידושים משפטיים או יישומים מעניינים** * **החלת דוקטרינת "התנהלות אופורטוניסטית" על בקשת תיקון כתב טענות:** פסק הדין מדגיש כי בית המשפט יכול לדחות בקשה לתיקון כתב טענות לא רק מטעמים פרוצדורליים, אלא גם כאשר עולה חשד להתנהלות אופורטוניסטית של מבקש התיקון, המתבטאת בשינוי גרסאות באופן הנובע משיקולי אסטרטגיה משפטית בלבד ולא מרצון כן לבירור האמת. * **הדגשת חוסר הקוהרנטיות כבסיס לדחיית בקשה לתיקון:** פסק הדין מראה כי בית המשפט אינו מקבל בקשות לתיקון כאשר הן נובעות משינוי מהותי בגרסה העובדתית, המהווה סתירה ישירה לגרסה הקודמת, במיוחד כאשר שינוי זה נעשה בשלב מתקדם של ההליך ולאחר שהתבררו עובדות מהותיות (כמו חוות דעת מומחה). * **הגבלת ניסיון "לשחק" עם טענת הזיוף:** פסק הדין ממחיש את גבולות הגמישות של תיקון כתבי טענות, ובפרט כאשר מדובר בטענת זיוף. כאשר נטענה במקור טענת זיוף נחרצת, ובהמשך מבקשים להפוך אותה לטענה של "אי-ידיעה" או "הטעיה", הדבר מתפרש כניסיון להתחמק מתוצאותיה של חוות דעת מומחה. * **אימוץ האיזון בין אינטרסים:** בית המשפט המחוזי מוצא לנכון לאזן בין זכותו של בעל דין לטעון את טענותיו לבין האינטרס הציבורי בניהול הליך יעיל וחסכוני. הצגת התיקון בשלב זה כבעל השפעה שלילית על יעילות ההליך ועלולת לפגוע באינטרס הציבורי, מהווה הדגשה של תכליתן הרחבה של תקנות סדר הדין. **מסקנות** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מאמץ באופן מלא את נימוקי בית המשפט קמא. נקבע כי בקשת התיקון הינה בחזקת התנהלות אופורטוניסטית, בלתי עניינית וחסרת תום לב. השינוי המהותי בגרסה העובדתית, עיתוי הגשת הבקשה, והסתירה הפנימית בין הטענות, הובילו לדחיית הבקשה. ההחלטה מדגישה כי בעוד שהגישה לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, היא אינה בלתי מוגבלת, ובפרט כאשר היא נובעת משינוי אסטרטגי בשלבים מתקדמים של ההליך, ובניגוד לעקרונות תום הלב וההגינות הדיונית.