ע"פ 38/83

תקציר

מדובר בערעור על הרשעה בהחזקת סמים ללא היתר לפי סעיף 7(א) לפקודת הסמים המסוכנים. המערער טען כי החיפוש בדירתו היה בלתי חוקי משום שלא עמד בדרישות סעיף 26 לפקודת סדר הדין הפלילי, ועל כן אין לקבל כל ראיה שהושגה ממנו. בית המשפט הסכים כי החיפוש היה בלתי חוקי משום שלא נערך בנוכחות עדים, כנדרש בחוק, והחריגים לדרישה זו לא חלו. עם זאת, בית המשפט מצא כי אי חוקיות החיפוש אינה פוסלת את הראיות שהושגו, וניתן להציגה בבית המשפט. באשר להרשעה בהחזקת סמים, מצא בית המשפט כי התביעה לא הביאה ראיות מספיקות למחשבתו הפלילית של המערער, שהיא מרכיב הכרחי בעבירה. הימצאותם הפיזית של הסמים בדירתו של המערער וידיעתו על נוכחותם לא הספיקו כדי להרשיעו. הנסיבות לא הצביעו באופן חד משמעי על כך שהמערער ידע על הסמים והסכים לנוכחותם. מכלול הנסיבות, לרבות העובדה שהסמים היו גלויים לעין וטענת המערער כי ביתו היה פתוח לאנשים רבים, העלו ספק סביר באשמתו. יתר על כן, שופט הערכאה הנמוכה יותר לא שקל את דברי המערער והסבריו, שלא היו בלתי הגיוניים או מופרכים ביסודם. לפיכך, הערעור התקבל, ההרשעה בוטלה והמערער זוכה.