דמ"ר 3597-08-11

תקציר

התובע, עובד שעתי בענף המתכת, תבע את מעסיקיו לשעבר בגין תביעות שכר שונות. בית הדין קיבל את טענת התובעת כי יחסי העבודה היו כפופים לצו הרחבה בענף המתכת, ועל כן התובעת הייתה זכאית להטבות מסוימות על פי הצו. תביעת התובע לתוספת שעות נוספות בגין עבודה במשמרות לילה התקבלה, שכן בית המשפט מצא כי הנתבעים לא שילמו לתובע כראוי עבור עבודתו. לתובעת נפסק סך של 16,483 ₪ בגין עבודה בשעות נוספות. בית המשפט פסק גם לטובת התובע בנוגע לתביעתו לפיצוי בגין עבודה במנוחה שבועית, וקבע כי התובע לא קיבל 36 שעות מנוחה שבועיות מלאות כנדרש בחוק. בגין תביעה זו נפסקו לתובע 990 ₪. גם בקשת התובעת לפדיון חופשה שנתית נענתה, והנתבעים חויבו לשלם 138.7 ₪ ביחד ולחוד. בית המשפט דחה את תביעת התובעת להחזר ימי הפסקה שנוכו, וקבע כי התובעת לא הוכיחה קיומו של נוהג של הכללת זמן הפסקה בשעות העבודה. גם תביעתו של התובע לפיצוי בגין ימי אבל בעקבות פטירת אמו התקבלה, ונפסק לו 810 ₪. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעת התובעת להלנת פיצויים בגין הלנת שכר, שכן לא הוכח כי הנתבעים העלו את שכרו של התובע מעבר לתקרה החוקית. ככלל, טענות התובע התקבלו באופן חלקי, והנתבעים חויבו לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בגין התביעות המוצלחות, לרבות הפרשי הצמדה וריבית.