ע"א 1282/93

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, שהורה לרשם העמותות לרשום עמותה בשם "ישיבת הרעיון היהודי - כפר תפוח", בעקבות בקשת מייסדי העמותה. הרשם סירב בתחילה לרשום את העמותה, בנימוק של חשש שהיא תשמש כסות לפעילות בלתי חוקית, בהתבסס על חוות דעת של משטרת ישראל. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המייסדים, אך בית המשפט העליון, בהחלטת רוב, הפך את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קבע כי החלטת הרשם פגומה משום שלא היו בה ראיות מספיקות ונראה כי היא מבוססת על חוות הדעת של המשטרה. בית המשפט קבע כי על הרשם לערוך בדיקה עצמאית ולהגיע לשיקול דעת עצמי, אשר עשוי לכלול קבלת פרטי רישום פלילי מהמייסדים בהסכמתם. זכות ההתאגדות היא זכות יסוד, וההגבלות עליה צריכות להתבסס על ראיות ברורות, משכנעות וחד-משמעיות. העבר הפלילי של המייסדים רלוונטי, אך לא מכריע, בהערכת הפוטנציאל לפעילות בלתי חוקית עתידית. הרשם מוסמך לקבל מידע על רישום פלילי ועליו לערוך בדיקה יסודית, לרבות התייעצות עם המייסדים, כדי להגיע להחלטה עצמאית תוך זמן סביר. בסופו של דבר, בית המשפט העליון קיבל את הערעור בחלקו, וקבע כי אין לרשום את העמותה בשלב זה, והחזיר את התיק לרשם לדיון נוסף.