בש"א 8464/11

תקציר

המשיבה, המאושפזת משנת 2007 ומונתה לה אפוטרופוס, הגישה באמצעות בתה תביעה לביטול שטר משכנתא משנת 2003 עליו חתמו היא ובעלה המנוח. המשכנתא הייתה ערובה לחובות שחבו בנה וחברתו למערער. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק לטובת המשיבה בנימוק של מחלת נפשה ותלותה בבעלה בעת החתימה. המערער ערער וביקש עיכוב ביצוע, אשר נדחה על ידי בית המשפט המחוזי ולאחר מכן על ידי בית המשפט העליון. פסק הדין המסוכם כאן קובע כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה המצטבר לעיכוב ביצוע. סיכויי הצלחת הערעור אינם גבוהים, שכן פסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס על עקרונות מבוססים ועל ראיות מספיקות. בנוסף, המערערת לא הצליחה להוכיח כי ביצועו המיידי של פסק הדין יגרום לנזק בלתי הפיך, ומאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב. בית המשפט הדגיש כי מחיקת המשכנתא אינה מהווה עניין בלתי הפיך, מה גם שהמערערת הסכימה בעבר למכירת הנכס המשועבד. כמו כן, חדלות פירעון של המשיבה לא הוכחה, ופעולותיה הכספיות מפוקחות על ידי אפוטרופוס. פסק הדין הזכיר גם את האפשרות לרשום הערה בטאבו כדי להגביל את הזכאות, ובכך התייחס לחששותיה של המערערת מפני דיספוזיציות אפשריות. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, בכפוף לכך שהמערער יצטרף כצד בכל הליך עתידי הנוגע לנכס.