ע"א 730/08

תקציר

הערעור נועד לערער על פסק דינו של בית משפט השלום המורה למערערת לשלם למשיב סכום כסף, אולם הערעור נדחה. בית המשפט מציע לדחות את הערעור משום שניתן בדרך של פשרה, והמערער הסכים לסמכותו של בית המשפט לפסוק בשיטת הפשרה. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי המערערת לא הציגה כל מידע או ראיה בנוגע לניהול החשבונות הנדונים, ואף הציגה גרסאות עובדתיות שאינן עולות בקנה אחד עם העובדות בפועל. חובתה של המערערת למסור למשיב חשבונות בגין הפיקדונות וההעברות שבוצעו לחשבונותיה של המערערת אינה מוטלת בספק. בית המשפט מציין כי המערערת לא עמדה בחובתה להוכיח כי כל כספי המשיב הוחזרו, במיוחד נוכח ההעברות שבוצעו בין חשבונות בנק שונים וחוסר ההבחנה בין כספי המשיב לכספי המערער. טענת המשיב בסך של כ-2.7 מיליון ₪ נתמכת בראיות שהוצגו, בעוד שהמערער לא הביא ראיות סותרות. סכום פסק הדין בסך 1.6 מיליון שקל הוא סביר בנסיבות אלה, ובית המשפט אינו רואה עילה להתערב. לבסוף, בית המשפט קובע כי החלטת בית משפט השלום לפטור את הצדדים מתשלום אגרה מוצדקת, והמערער מחויב לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של המשיב.