בש"פ 1835/93

תקציר

המבקש בתיק זה הורשע בשורה של עבירות, בהן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מנהל, זיוף ורישום כוזב במסמכי התאגיד. בתחילה נגזרו עליהם שלוש וחצי שנות מאסר, לצד קנס. המבקש ערער על החלטה זו, שהצליחה בחלקה, והביאה לביטול הקנס ולקביעה כי עונש המאסר יחל בפברואר 1993. בינואר 1993 ביקש המבקש לדחות את גזר הדין בשל נסיבות אישיות, דבר שהתקבל, תוך דחיית מועד תחילתו לאפריל 1993. עם התקרב המועד החדש, ביקש המבקש דחייה נוספת, הפעם בהסתמך על בקשת חנינה נשיאותית, שלדעת המבקש יש לה סיכוי טוב להצליח. בית המשפט העליון קבע כי אף שמבחינה משפטית ניתן להיעתר לבקשה, הנימוק העיקרי שניתן אינו מצדיק דחייה נוספת של גזר הדין. בית המשפט לא שש לערבב את שיקוליו עם אלה של הרשות שתכריע בבקשת החנינה. לפיכך, הבקשה לדחייה נוספת נדחתה, והמבקש היה צפוי להתחיל לרצות את עונש המאסר כמתוכנן ביום 15.4.93.