ת"א 38596-06-21

תקציר

המחלוקת נסובה סביב תקינותו של מתקן חניה והאם הוא מאפשר שימוש סביר, עומד באמות מידה משפטיות והאם הייתה לתובעים זכות לעיין בו טרם חתימת הסכם רכישה. בית המשפט מינה מומחה שקבע כי מידות המתקן אינן מספקות, ומונע גישה ושימוש סבירים, במיוחד לכלי רכב בגודל סטנדרטי. ממצאי המומחה, שהתבססו על מדידות וניסיון מקצועי, אומצו על ידי בית המשפט. עוד נקבע כי לתובעים לא הייתה הזדמנות לבדוק כראוי את מקום החניה טרם רכישתו, שכן הוא לא היה נגיש במהלך המשא ומתן החוזי. בית המשפט מצא את הנתבעת, חברת בנייה, אחראית לכך שלא חשפה פרטים מהותיים על מידות החניה ומגבלות הגישה. מאחר ונושאים אלה היוו פגם חוזי והתובעים לא היו מתקשרים בהסכם אילו ידעו עליהם, פסק בית המשפט לטובת התובעים, ביטל את ההסכם והורה לנתבעת לשאת בהוצאות התובעים ובשכ"ט עורך דין, בסך 25,000 ₪ (בתוספת מע"מ). החלטה זו התקבלה מבלי לפגוע בתביעות כספיות כלשהן שעשויות להיות לתובעים כתוצאה מביטול החוזה, אשר לא נדונו בהליך.