תפ"ח 45881/10

תקציר

בית המשפט דחה את בקשתו של עו"ד קמר לפסול את השופט צבי סגל, ראש ההרכב, משני תיקים בהם מייצג עו"ד קמר את הנאשמים, בעילה של משוא פנים לכאורה. עו"ד קאמר התלונן על השופט סגל בפני נציב קבילות הציבור של השופטים והצהיר על כוונתו לתבוע את האחרון בגין לשון הרע, אך בית המשפט קבע כי תלונות נגד שופטים אינן מובילות אוטומטית לפסילתם. עו"ד קאמר טען גם הוא כי השופט סגל הפגין כלפיו עוינות, אך בית המשפט מצא כי טענה זו אינה מבוססת וכבר נדחתה על ידי נשיא בית המשפט העליון בתיק קודם בו היה מעורב עו"ד קמר. ההחלטה שלא לפסול את השופט סגל הושפעה גם מכך שעו"ד קאמר לא ניגש לעניין בתום לב, לאחר שלא גילה כי בקשתו כבר נדחתה על ידי נשיאת בית המשפט המחוזי מספר ימים קודם לכן. בית המשפט הדגיש את חשיבות הכלכלה השיפוטית ועשיית הצדק, ונזף בעו"ד קמר על בזבוז זמנו של בית המשפט, וציין כי טענותיו חסרות שחר. השופטים הדגישו כי תפקידם אינו לשמש כערכאת ערעור על החלטות נשיא בית המשפט המחוזי, וכי טענותיו של עו"ד קמר אינן מצדיקות פסילה, מה גם שהוא הצהיר במפורש כי אין לו סיבה להאמין שהשופט סגל משוחד. לבסוף, בית המשפט הציע כי אם לעו"ד קאמר היו בעיות עם השופט סגל, היה עליו לפסול את עצמו תחילה, ולא לנסות לפסול את השופט.