רע"א 4163/13

תקציר

במקרה זה, החברה הזרה, המאוגדת באיי הבתולה, ביקשה רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לדחות את בקשתה לבטל פסק דין קודם משנת 2011, שהעדיף את בנק מזרחי טפחות. הבנק טען כי הבעלות האמיתית על דירה הרשומה בחברה שייכת למעשה לצדדים יודקייביץ', וטען כי הרישום נועד להגן על נכסיהם מפני נושים. החברה לא הגישה הגנה בתחילה, מה שגרם לבית המשפט לפסוק לטובת הבנק, להכריז על יודקביץ' כבעלים האמיתי ולהטיל שעבוד על הנכס. בהמשך הגישה החברה בקשות רבות לביטול פסק הדין, כולן נדחו בשל בעיות פרוצדורליות ועיכובים; תצהירים מרכזיים לא הוגשו כראוי או על ידי הגורמים הרלוונטיים בזמנים הנכונים. גם הניסיון האחרון, שצורף לתצהיר של דירקטור חדש, אלי קצירי, נדחה, שכן הוא לא היה מעורב בתקופה הרלוונטית. בית המשפט הגיע למסקנה כי החברה נמנעה ביודעין מהגשת כתב הגנה, והדגיש כי הזנחה פרוצדורלית עולה פעמים רבות על הצלחה ביטחונית פוטנציאלית בערעורים מסוג זה. ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, ולא מצאה סיבה משכנעת להפוך את פסק הדין המקורי, בעיקר בשל הימנעותו של המבקש מהתקשרות במועד והיעדר ראיות באשר למי הייתה סמכות בפועל על החברה במהלך ההליך. משכך, נדחתה בקשת הערעור ללא הוצאות ואף ללא עיכוב ביצוע של פסק הדין.