מ. מקרקעין 355/21

תקציר

פסק הדין דן בתנאים בהם ניתן לעכב הליכים בבית המשפט בשל הליכי בוררות. הוא מפנה לחוק הבוררות, הקובע כי אם הוגשה תביעה לבית המשפט בנוגע לסכסוך שהוסכם כי יוגש לבוררות, וצד מבקש עיכוב הליכים, בית המשפט יעניק אותה, ובלבד שהמבקש מוכן להקל ולהמשיך בבוררות. פסק הדין מפרט שישה תנאים מצטברים לעיכוב, ובהם קיומו של הסכם בוררות ובקשת המבקש במועד. במקרה זה, המחלוקת נסובה סביב פרשנות תקנה מוסכמת בבית משותף, הקובעת כי סכסוכים בנושאים רוחניים יש להביא לבית דין רבני. בית המשפט בוחן את מעמדן של תקנות אלה ואת פרשנותן, ומגיע למסקנה כי מדובר בהסכמים בין בעלי דירות המקבלות מעמד קנייני לאחר רישומן. השופט מסכים עם פרשנותו של התובע כי רק עניינים רוחניים יופנו לבית הדין הרבני וכי הסכסוך הנוכחי, סכסוך שכנות על זכויות רכושיות, אינו עניין רוחני. בנוסף, בית המשפט דן במשמעותם של חוקי עזר שכונתיים שהוצגו על ידי הנתבעת ומגיע למסקנה כי הם אינם גוברים על התקנות המוסכמות במקרה של סכסוך. השופט מתייחס גם לסוגיית הערת האזהרה המבוססת על חוקי עזר שכונתיים אלה, וקובע כי היא אינה רלוונטית למקרה. משכך, בקשת הנתבעים להקפאת הליכים נדחית, והם חויבו לשלם לתובע הוצאות בקשה בסך 2,000 ₪, ללא קשר לתוצאה הסופית של ההליך.