ת 5729/08

תקציר

ביום 19.3.2008 הואשם הנאשם בכך שנהג במאזדה במהירות של 137 קמ"ש בכביש 40, כאשר המהירות המותרת הייתה 90 קמ"ש. המהירות נמדדה באמצעות מכשיר Bee III IL על ידי MPH. במהלך המשפט הוטלה ספק באמינותו של מכשיר ה"דבורה", שכן אמינותו למדידת מהירות טרם אושרה משפטית כמו מכשירים אחרים, כגון LTI 20-20, שמהימנותו אושרה בעבר על ידי בית המשפט העליון. התביעה, לאחר עיכובים ראשוניים, הציגה שלושה עדים להוכחת אמינות המכשיר. בית המשפט נזקק לראיות ברורות לכך שהמכשיר היה אמין ומופעל כראוי, וכי לא השפיעו גורמים חיצוניים על מדידת המהירות שיוחסה לנאשם. למרות עדות המומחה המצביעה על אמינותו הכללית של המכשיר, התעוררו סוגיות ספציפיות לגבי יישומו בעניינו של הנתבע, ובפרט היעדר בדיקה תקופתית מאומתת והאפשרות שכלי רכב או חפצים אחרים ישפיעו על המדידה. נוכח אי ודאות זו וטענתו העקבית של הנאשם כי נהג במהירות של 90-100 קמ"ש, זוכה הנאשם מחמת ספק סביר. למרות שזוכה, הבקשה לפיצוי הוצאות נדחתה, שכן עילות לגיטימיות לאישום התקיימו למרות הזיכוי בסופו של דבר.