ע"ע 281/07

תקציר

בית הדין בחן מקרה של פיטורי שלושה עובדים בכירים במסגרת חוזים מיוחדים, והגיע למסקנה כי פסיקת בית הדין האזורי הייתה מוצדקת אך הפיצוי שנפסק אינו מספק. חוזי העובדים, שהוארכו בתחילה עד 30 בספטמבר 2004, הסתיימו בטרם עת ב-31 במרץ 2003, לכאורה בשל התייעלות. עם זאת, הראיות לא הוכיחו את הקשר בין פיטוריהם לבין מאמצי ההתייעלות; במקום זאת, נראה כי החלטת הפיטורים נבעה ממניעים פוליטיים. בית המשפט הדגיש כי פיטורים המבוססים על שיקולים פוליטיים אינם ראויים ופוגעים באמון הציבור. היא מצאה פגמים פרוצדורליים ומהותיים משמעותיים, לרבות ניגוד עניינים מצד מר שלי, שמילא תפקיד כפול בייזום ובאישור החלטת הפיטורים. בית הדין הסכים עם בית הדין האזורי כי ההחלטה נעדרת סבירות ומידתיות, ולא שקלה חלופות פוגעניות פחות לעובדים. למרות שדחה את סעד האכיפה בשל שינויים ארגוניים והזמן שחלף, החליט בית המשפט כי הפיצוי הכספי אינו מספק. בית המשפט קבע כי העובדים צריכים לקבל פיצוי שווה ערך לשכר של שישה חודשים, לעומת החודשיים הראשונים, בגין הפיטורים שלא בצדק ועוגמת הנפש שנגרמו להם. בנוסף, חויבה הרשות לשלם לעובדים שכר טרחה. החלטת בית הדין הדגישה את הצורך בעקירת שיקולים פוליטיים מנוהלי ההעסקה במוסדות ציבוריים.