ת"א 60178-03-21

תקציר

בית המשפט דחה את תביעת התובע מכמה טעמים. ראשית, התובעים לא הגיבו כראוי לטענות הזיוף שהועלו נגדם בנוגע להסכם שצורף לתביעתם, אלא נותרו אדישים ולא הביאו כל ראיה להוכחת חפותם. שנית, הגרפולוג המומחה מטעם בית המשפט הגיע למסקנה חד משמעית כי החתימות על ההסכם זויפו, ואין סיבה לסטות מחוות דעת זו. שלישית, ההסכם שהציגו התובעים כלל את שמה הנוכחי של התובעת מס' 1, אשר שונה חודשיים לאחר מועד ההסכם, דבר המעיד על זיוף ההסכם. רביעית, ההסכם תוארך בשבת, מה שמעלה ספקות לגבי אמיתותו. לבסוף, התביעה התבססה אך ורק על ההסכם המזויף, ולא הייתה טענת התחייבות חלופית; משכך, בית המשפט לא ראה טעם לדון בטענת עשיית עושר ולא במשפט. עוד ציינה השופטת כי גם אם טענה כזו הייתה מועלית, היא לא הייתה מצליחה, שכן קיים הסכם ספציפי המסדיר את העניין. מטעמים אלה דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובעים בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 55,000 ₪.