עמש"מ 61533-01-13

תקציר

כך ניתן בשני ערעורים בעקבות שימוע משמעתי של מר יהושע אלגלי, עובד עיריית צפת. הערעור הראשון, שהוגש על ידי נציבות שירות המדינה, מערער על הקלה בעונש שהוטל על אלגלי, שהורשע בעבירות משמעת. הערעור השני, שהגיש אלגלי, מבקש לבטל את דחיית בית הדין המשמעתי את בקשתו לחזור בו מהודאתו ולבטל את הסדר הטיעון. בית הדין המשמעתי הרשיע את אלגלי בשני אישומים. האישום הראשון נגע לכך שאלגלי קיבל תוספת של 10% שכר טרחה בתפקידו כמנהל מחלקת משאבי אנוש, אותו המשיך לקבל מאוקטובר 2003 ועד אוקטובר 2010, למרות שידע שאינו זכאי לה. האישום השני נגע להנחיית אלגלי לחשב השכר בעירייה לזייף את תלושי השכר שלו ושלה כך שיכללו שעות כוננות נוספות, כדי לפצות על אובדן תוספת שכר קודמת. אלגלי הודה בשני האישומים במסגרת הסדר טיעון, אך בהמשך ביקש לחזור בו מהודאתו בטענה כי לא הבין עד הסוף את ההשלכות וכי עורך דינו לשעבר סייע לו באופן לא יעיל. בית הדין למשמעת דחה את בקשתו, מה שהוביל את אלגלי לערער. השופט, השופט גולן, סקר בקפידה את ההיסטוריה הפרוצדורלית ואת טיעוני הצדדים. גולן מצא כי שינוי דעתו של אלגלי בנוגע להודאתו הגיע רק לאחר שהמדינה ביקשה את העונש המחמיר של פיטורים, מה שמצביע על כך שהודאתו הייתה אסטרטגית ולא התבססה על אמונה אמיתית בחפותו. עוד ציין גולן כי אלגלי, אדם משכיל ומומחה לדיני עבודה, אישר את הודאתו מספר פעמים ואף סיפק הסברים למעשיו. גולן הגיע למסקנה כי אין סיבה להאמין שהודאתו של אלגלי פסולה או שעורך דינו הקודם לא ייצג אותו כראוי. עם זאת, בסופו של דבר קיבל גולן את ערעורו של אלגלי ואפשר לו לחזור בו מהסדר הטיעון ומההודאה. גולן ביסס החלטה זו על כך שטענותיו של אלגלי, שהועלו בדיון, סתרו לכאורה באופן ישיר את הודאתו, ויצרו ספק ממשי באשמתו. גולן הדגיש כי היה על בית הדין המשמעתי להבהיר את עמדתו של אלגלי ביחס להודאתו, מה גם שהרשעתו התבססה עליה בלבד. בעקבות זאת, הניח גולן בצד את הרשעתו וגזר דינו של אלגלי והורה על חזרה לשלב הקריאה של התביעה המקורית, עם כמה תיקונים. השופט דחה גם את ערעור המדינה על גזר הדין, לאור החזרה לשלב הראשוני של ההליך. שני הצדדים שמרו לעצמם את הזכות לערער על פסק הדין החדש. ההחלטה נמסרה לעורכי הדין של הצדדים.