דנ"א 9349/12

תקציר

עיריית אשקלון מכרה 53 מגרשים במכרזים פומביים לאנשים פרטיים לבנייה למגורים. המכירות הניבו הכנסות של כ-5 מיליון דולר. העירייה דיווחה לרשויות המס על שלוש המכירות הראשונות כעסקה אקראית הכפופה למס ערך מוסף (מע"מ) ושילמה את המס המקביל. עם זאת, לאחר פנייה לייעוץ משפטי, ביקשה העירייה החזר כספי, בטענה כי מכירות של עמותה לאדם פרטי אינן חייבות במע"מ. מנהל המכס והמע"מ, שהפעיל את סמכותו, סיווג מחדש את העירייה כ"עוסק", והפך את המכירה לחייבת בתשלום מע"מ. העירייה ערערה על החלטה זו בערוצים המתאימים, אך ללא הצלחה. התיק הגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון, אשר אישר בדעת רוב את סיווגה של העירייה כעוסקת, וחייב את העירייה לשלם מע"מ על המכירות. פסק דינו של בית המשפט העליון ביטל את "מבחן התפקוד השלטוני" ששימש בעבר בפסיקה והסתמך על המבחנים שהותוו בפרשת "בשעריך ירושלים" כדי לקבוע אם פעילות היא ללא כוונת רווח או מסחרית. על פי דעת הרוב, הכוונה העומדת מאחורי פעילות, לפי מבחן הרווח, היא הגורם הקובע, והתכלית הזמנית של הפעילות הספציפית רלוונטית יותר מהמטרה הסופית של הארגון. עוד טענו הרוב כי מדובר בפעילות מסחרית מובהקת, שכן הן התנהלו במחירי שוק והניבו רווח. העירייה פנתה לאותו בית משפט בבקשה לדיון נוסף, בטענה שפסק הדין יוצר חוסר יציבות לעמותות הציבוריות וסותר פסיקות קודמות. עוד נטען כי בית המשפט התעלם מחלק מהמבחנים ויישם אחרים באופן שגוי. המשיב טען מנגד כי פסק הדין עולה בקנה אחד עם הפסיקה המקובלת ואינו מצדיק דיון נוסף. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את הבקשה לדיון נוסף, בקובעו כי היא אינה עומדת בקריטריונים להליך כה נדיר ויוצא דופן. העירייה חויבה לשלם 30 אלף שקל שכר טרחת עורך דין.