ת"פ 71397-08-25

תקציר

## ניתוח משפטי של גזר דין בת"פ 71397-08-25 מדינת ישראל נ' מגנם ואח' **מבוא** גזר דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום בבאר שבע, דן בעניינם של שלושה נאשמים שהורשעו בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, בהתאם לסעיף 12(א)(1) ו-12(4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. הניתוח שלהלן יתמקד בעיקר בעיצוב מתחם הענישה, הסטייה ממנו במקרים חריגים, וההשלכות של תיקון 42 לחוק הכניסה לישראל על ענישה זו. **הנאשמים והעבירה** הנאשמים, תושבי הרשות הפלסטינית, נכנסו לישראל שלא כדין ביום 30.7.2025. כתב האישום לא מפרט את נסיבות הכניסה המדויקות, אך הצדדים התייחסו לכך שבחלקם נבעה הכניסה מצורך כלכלי וממצוקה. **התייחסות הצדדים למתחם הענישה** * **המדינה:** עתרה למתחם ענישה שבין 3 ל-10 חודשי מאסר, לצד קנס בסך 10,000 ₪. הדגש של המדינה היה על שיקולי הרתעה, תוך בקשה למקם את הנאשמים בחלקו הנמוך אך לא התחתון של המתחם. הודגש כי לנאשם 3 עבר פלילי ישן משנת 2014. * **ההגנה:** טענה כי הנאשמים נכנסו לישראל לצורכי פרנסה, תוך הדגשת נסיבותיהם האישיות והמשפחתיות. ההגנה עתרה למתחם ענישה שמתחיל בחודשיים מאסר, ולקבוע את עונשם בתחתיתו. לגבי נאשם 3, התבקש בית המשפט לשקול לקולא את מצבו המשפחתי החריג. בנוסף, התבקש בית המשפט להסתפק בקנס נמוך יותר, נוכח מצבם הכלכלי הקשה של הנאשמים. נאשם 3 העלה טענות להטעיה ועושק לצורך קבלת אישורים, וכן פירט מחלות קשות של ילדיו (אפילפסיה) ושל אשתו (סרטן), שהביאו למצבו הכלכלי הרע. **קביעת מתחם הענישה - שיקולים משפטיים** בית המשפט קובע את מתחם העונש בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך התחשבות בערכים המוגנים, במידת הפגיעה בהם ובנסיבות ביצוע העבירה. * **ערכים מוגנים:** עבירת כניסה לישראל שלא כחוק פוגעת בזכות המדינה לסנן את הנכנסים, להציב תנאים לכניסתם, וזאת על מנת להגן על ביטחון המדינה והציבור. לפיכך, הערכים החברתיים הנפגעים הם ביטחון המדינה וזכותה לבקר ולסנן ביטחונית את הנכנסים. * **השפעת ה-7.10.2023:** בית המשפט מציין כי מאז ה-7.10.2023, נקבעו מתחמי ענישה מחמירים יותר בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק. הדבר בא לידי ביטוי בפסיקות בתי המשפט המחוזיים (כמו בעפ"ג אלנג'אר ועפ"ג מוסא נגר), אשר אומצו גם בבתי משפט אחרים. החמרת הענישה אף אושרה על ידי בית המשפט העליון (רע"פ אלנג'אר). * **השפעת תיקון 42 לחוק הכניסה לישראל:** תיקון זה, שנכנס לתוקף ב-13.7.2025, מהווה נקודת מפתח משמעותית. עיקריו כוללים: * **החמרת עונש מקסימום:** העונש המרבי על שהייה בלתי חוקית הועלה משנה לשנתיים. * **קביעת מתחם קנס מינימלי:** נקבע מתחם קנס הנע בין 10,000 ₪ ל-40,000 ₪, עם אפשרות לחריגה מטעמים מיוחדים שירשמו. **פרשנות בית המשפט לתיקון 42** בית המשפט מפרש את תיקון 42 באופן המחמיר את מתחם העונש ואת הענישה בתוך המתחם. הוא מדגיש כי אין קשר בין עונשי מינימום לתכליתם לבין מתחם הענישה, וכי כוונת המחוקק הייתה לעצור "דלת מסתובבת" של ענישה קלה ולהפעיל הרתעה משמעותית. לדידו, המצב הנוכחי, הכולל את החמרת הענישה, הוא "קריאת השכמה" לבתי המשפט ורשויות האכיפה. **התמודדות עם הנסיבות האישיות של הנאשמים** למרות ההחמרה הנורמטיבית, בית המשפט מתייחס לנסיבות האישיות של הנאשמים: * **צורך כלכלי:** בית המשפט מכיר בכך שברוב המקרים, כניסה בלתי חוקית נובעת מצורך להתפרנס, בהיותם בעלי משפחות ונסיבות חיים לא פשוטות. * **תיקון 42 והחריג:** עם זאת, בית המשפט סבור כי תיקון 42, הכולל קנס מינימלי משמעותי, אינו מאפשר לראות בקושי הכלכלי נסיבה המצדיקה סטייה מההחמרה הברורה של המחוקק, הן במישור העונש והן במישור הקנס. **שיקולים ביטחוניים ו"דורסנות" החוק** בית המשפט מדגיש את חשיבות השיקולים הביטחוניים, במיוחד בתקופת המלחמה: * **הרתעת הרבים:** בתקופה של התגברות מאמצי פיגועים, הרתעת הרבים הופכת להיות שיקול מרכזי, שאינו בהכרח אינדיבידואלי. * **הצורך מול הסכנה:** בית המשפט מציין שהצורך הכלכלי של הנאשמים עלול להביא לסכנה גדולה יותר של עבריינות או סיוע לה תמורת כסף. * **זכות המדינה לכלכל אזרחיה:** יש למדינה זכות לכלכל את אזרחיה קודם לתושבי רשות אחרת. **קביעת מתחם הענישה הסופי** בהתבסס על כל האמור, בית המשפט קובע מתחם ענישה של **3 עד 10 חודשי מאסר** וקנס המתחיל בסך **10,000 ₪** (אלא אם קיימים טעמים מיוחדים שירשמו, שאינם קושי כלכלי גרידא). **ענישה בתוך המתחם וסטייה ממנו** * **הכלל:** בית המשפט מצטט את הלכת אלנג'אר, הקובעת כי הענישה צריכה לעלות באופן משמעותי על הרף התחתון של המתחם, על מנת לתת משקל ראוי לשיקולי הרתעת היחיד והרבים. * **לזכות הנאשמים:** הודאתם, היעדר עבר פלילי (פרט לנאשם 3 עם עבר ישן), ונסיבות חיים, משפחתיות וכלכליות מורכבות. * **התמודדות עם עבר פלילי (נאשם 3):** בית המשפט מקל עם נאשם 3 בשל מסכת חיים קשה יותר, מצב בריאותי וכלכלי חריג, אשר מצדיקים סטייה מהמתחם. הסטייה במקרה זה נובעת ממחלות קשות של בן זוג וילדים, וכן טענות לניצול ועושק. עם זאת, בית המשפט מציין כי הנאשם, בעל עבר פלילי, היה צריך להקפיד יתר על המידה שלא לאבד מקור פרנסתו. * **התמודדות עם התייחסות לעבר (היתרי כניסה קודמים):** בית המשפט אינו רואה בהיתרי כניסה קודמים שיקול מקל. להיפך, הצורך באישור מלמד על הצורך בבקרת כניסה. **גזרי הדין הסופיים** * **נאשמים 1 ו-2:** * 3.5 חודשי מאסר בפועל. * מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים. * קנס בסך 10,000 ₪ (או 60 ימי מאסר תמורתו), ניתן לתשלומים. * התחייבות בסך 3,000 ₪ לא לעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל בתוך 3 שנים. * **נאשם 3:** * **סטייה מהמתחם:** 3 חודשי מאסר בפועל (למרות ההחמרה הכללית, כאן ישנה סטייה כלפי מטה בשל הנסיבות החריגות). * מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים. * קנס בסך 5,000 ₪ (או 30 ימי מאסר תמורתו), ניתן לתשלומים. * התחייבות בסך 3,000 ₪ לא לעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל בתוך 3 שנים. **החידושים המשפטיים והשלכות** * **החמרת המתחם בעקבות תיקון 42:** גזר דין זה מדגים באופן ברור את יישום ההחמרה של תיקון 42 לחוק הכניסה לישראל. בית המשפט מפרש את התיקון כקריאה להחמיר את מתחמי הענישה והענישה עצמה, תוך דגש על שיקולי הרתעה ביטחונית. * **קביעת קנס מינימלי:** קביעת קנס מינימלי של 10,000 ₪, תוך התייחסות לחריגה רק "מטעמים מיוחדים שירשמו", היא חידוש משמעותי. בית המשפט מבהיר כי מצב כלכלי קשה כשלעצמו אינו מהווה טעם מיוחד המצדיק סטייה מהקנס המינימלי. * **איזון בין הרתעה לבין נסיבות אישיות:** למרות הדגש על הרתעה, בית המשפט ממשיך לקיים איזון, גם אם מוגבל, עם נסיבות אישיות חריגות ביותר (כמו במקרה של נאשם 3). עם זאת, האיזון הזה מצומצם, והנטייה הכללית היא להחמרה. * **התייחסות להקשר הביטחוני (7.10.2023):** גזר הדין משקף את ההשפעה של אירועי ה-7.10.2023 על תפיסת הענישה בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, ומדגיש את חשיבות הביטחון הלאומי. **סיכום** גזר דין זה מהווה דוגמה ליישום ההחמרות הנורמטיביות שהוכנסו בחוק הכניסה לישראל, בעיקר בעקבות תיקון 42. בית המשפט מפרש את התיקון באופן מחמיר, תוך הדגשת הצורך בהרתעה, במיוחד בהקשר הביטחוני. למרות קיומו של איזון מסוים לנסיבות אישיות חריגות, המגמה הברורה היא של הגברת הענישה בעבירות אלו, וזאת תוך קביעת קנס מינימלי משמעותי.