המ"ש 8545-05-23

תקציר

בית המשפט דחה את בקשתו של אדם להאריך את תקופת המשפט על סמך דו"ח מהירות שקיבל לפני שנתיים. המבקש טען כי הגיש בקשה למשפט בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק, אך לא הוכיחו זאת, ואילו המשיב ציין כי הבקשה הוגשה באיחור של שלושה חודשים. עוד טען המבקש כי נפלו כשלים ראייתיים בדו"ח וכי הוא אדם אחראי, אך לא הביא כל ראיה שתתמוך בטענות אלה. בית המשפט לא מצא חשש לעיוות דין במקרה זה, והדגיש כי השיהוי הניכר בהגשת הבקשה נוטה לטובת עמדת המשיב. השופט קבע כי האינטרס הציבורי בסופיות הדיון גובר על טענות המבקש ודחה את הבקשה, תוך שהוא מדגיש כי אל לבתי המשפט להאריך מועדים כדבר שבשגרה, תוך קידום הסדר הציבורי והיעילות. החלטה זו התקבלה ללא שימוע, שכן השופט קבע כי היא מיותרת בשל אופי הטענות. כעת עומד המבקש בפני השלכות עבירת המהירות ללא אפשרות למשפט חוזר.