ע"א 8246-06-23

תקציר

הערעור, שהוגש על ידי דבירי, מתייחס לתחולת דיני הביטוח על איסתא – סוכנות הנסיעות שממנה שכר רכב. תביעתו של דבירי, כפי שהובהרה בבית משפט קמא, הוגדרה כ"חוזית כלכלית" ומקורה בעיקר בדיני החוזים. ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא קבעו כי איסתא לא מסרה מידע מדויק אודות המבטחת באתר האינטרנט שלה, ולפיכך נמצאה אחראית ב-30% לנזקיו של דבירי. ערכאת הערעור מסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי דיני הביטוח אינם חלים במקרה זה. ראשית, דבירי לא ביסס את תביעתו על הסעיפים הרלוונטיים בחוק חוזה הביטוח בתלונתו הראשונית. שנית, המסמכים החוזיים – ההזמנה שנשלחה לדבירי – מבהירים כי חברת הביטוח היא חברה זרה, וטענתו של דבירי כי יש לראות באיסתא מבטחת לפי חוק חוזה הביטוח אינה נתמכת בעובדות המקרה. ערכאת הערעור מפנה למספר פסקי דין קודמים הנוגעים לאחריותן המשפטית של סוכנויות נסיעות, הקובעים כי מוטלת עליהן חובה משפטית כנותני שירות המעוגנת בדיני החוזים, הנזיקין והצרכנות. בעוד דבירי טען כי שאלה משפטית עקרונית – החלת דיני הביטוח על צד שנטל על עצמו סיכון ביטוחי – עומדת בלב ערעורו, בית המשפט שלערעור מוצא כי נסיבותיו העובדתיות של מקרה זה שונות מאלה המצדיקות בקשה כזו. איסתא לא הציגה עצמה כמבטחת, ובחוזה צוין במפורש כי חברת הביטוח היא זרה. אשר על כן, דוחה ערכאת הערעור את ערעורו של דבירי, מאשרת את פסק דינו של בית משפט קמא ואינה מוצאת עילה להתערב בהחלטתו. ערעורה של איסתא בערעור אזרחי מס' 42155-09-23 נדחה אף הוא. דבירי, המערער בערעור אזרחי מס' 8246-06-23, נדרש לשלם למשיב הוצאות בסך 8,000 ₪, אשר ינוכו מהבטוחות שהעמיד. יתרת הביטחונות, יחד עם פירותיה, יוחזרו לדבירי.